מחשבה שניה \ הרב פנחס וייס, עו"ס קליני המתמחה בטיפול זוגי ופרטני בטראומה מורכבת
1
באחד המים רעש ארמון המלך. הנסיך, בנו היחיד של המלך, השתגע. הוא יושב מתחת לשולחן ובטוח שהוא תרנגול!
ליבם של המלך והמלכה נשבר. בנם היחיד, כל עולמם, מה קרה לו?
מיד כונסו למקום טובי הרופאים ואנשי החינוך והתבקשו לרפא את הנער. פרס כספי אדיר הובטח לאיש שיצליח להחזיר את בן המלך – האינדיק (תרנגול) – להתנהג כבן אדם. אך אנשים באו והלכו, ניסו לטפל בו בצורה כזאת ואחרת, ולא הצליחו.
ליבם של המלך והמלכה כמעט התפלץ מדאגה עד שהגיע למקום אדם מבוגר אחד. "אני רוצה לרפא את הנער", הוא אמר. "אתה חושב שתצליח במה שאחרים נכשלו?" תהו המלך והמלכה מול האיש הפשוט. כל אנשי הרפואה שלפניו התגאו במלומדות שלהם ונכנסו אל החדר בפסיעות בטוחות, והנה, האיש האחרון לא נראה חשוב כלל. "שום דבר אינו בטוח בעולם, אך אני מקווה להצליח", הוא אמר בכנות ומיד לאחר שקיבל את האפשרות לנסות הוציא מתיקו…
לא פחות מכרבולת.
הוא שם אותה על הראש, ומול מבטם המשתומם של המלך והמלכה ניתר אל מתחת לשולחן והצטרף אל בנם בקרקוריו ובאכילת הפירורים שלו.
יום עבר וגם יומיים ובן המלך הבין שהוא פגש חבר מן הלול…
מכאן והלאה נספר את הסיפור במילותיו של רבי נחמן מברסלב – מספרו: " ישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות. ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק ולבשו שניהם הכותונת… וכן עם שאר הבגדים… ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן! וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי".
לסיפור ההינדיק ישנם פירושים רבים וניתן ללמוד ממנו דברים רבים, אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שעולה ממנו – כדי לעזור לבן אדם צריך להיות איתו בשטח. אף רופא, מלומד, או איש מקצוע, לא יוכל לעזור לנער בצורה שיוכל לעשות זאת 'הינדיק' דומה.
2
במסגרת תפקידי בשרות הציבורי כעו"ס משטרתי בביתר עילית, אני פוגש כבר שנים את הנוער ברחוב. כלים רבים העניק לי הניסיון, אך הכלי המרכזי שקיבלתי הוא ההכרה בערך העזרה שניתן להגיש דווקא ברחוב – בשטח. מפגש עם נער ברחוב חשוב לאין ערוך מכל מפגש שיערך בקליניקה. הסיכוי שנער יצליח לתפוס את עצמו ולהגיע בהמשך למסגרת או תהליך טיפולי עולה משמעותית במידה וחונך או דמות טיפולית פגשו אותו קודם ברחוב – במקום 'הבטוח' שלו, במקום שאת כלליו קובע הנער ולא איש המקצוע. הירידה של גורם טיפולי לרחוב זהה בעיני למפגש של הרופא עם בן המלך מתחת לשולחן.
3
כדי להבין מהי מהות המפגש עם הנער ברחוב ולאן על החונך לחתור בעת מפגש זה עלינו להבין מהם הדברים שמונעים מן הנער להגיע אל טיפול מסודר בקליניקה.
אחד הנושאים המרכזיים לסירובם של נערים להגיע לטיפול הינו הפחד של הנער לפגוש את האישיות של עצמו. ככלל, בריחה זו נובעת מרגשות קשים שיש לנער כלפי עצמו, כמו תחושות אשמה וכישלון, תחושות שנאה, רגשות קשים של כעס ופגיעה פנימית קשה. אילו ועוד גורמים לנער לחיות את היומיום מתוך בריחה מחיבור לרגש כאשר הרחוב מסייע לו בכך. ברחוב הכל טוב, כולם שמחים, יש אלכוהול וחומרים פסיכו-אקטיביים המאפשרים להדחיק את הרגש, יש את כל הנדרש כדי לא להרגיש את הכישלון ולא לעבור דרך הכאב.
כאשר מטפל או חונך פוגש את הנער ברחוב הוא בעצם משדר לו בלי מילים – לא באתי להעביר אותך אף תהליך שאינך רוצה בו. אני פה. משתף איתך פעולה בבריחה, ומסכים להצטרף אליך אל הצורך שלא להרגיש את הכאב. מפגש כזה יוצר בנער תחושת כבוד וביטחון. הוא מרגיש שהחונך מכבד את ההחלטה שלו ומפתח ביטחון בכך שהוא לא ידחוק אותו לעבור תהליך לא רצוי בכפייה.
לאחר שהאימון נוצר, הכבוד קיים והביטחון ישנו, מחזיק החונך בידיו כלי רב עוצמה. הוא הופך שותף לחוויותיו של הנער ויכול, ממקום מקצועי אך מכבד, לחוות את העובר עליו ולנתב אותו בתוך העולם המבלבל שחווה בן העשרה. יחד עם הנער, בהתאמה ליכולותיו הרגשיות ולהתקדמות שלו, הוא יכול לגלות את הרצון הפנימי לצאת מן המצוקה ולעשות שינוי בחיים, לעבור דרך החרדה מפני הפגישה העצמית ולסייע לנער להתגבר עליה ולגשת לסייע לעצמו בצורה מסודרת ומושכלת.
